תקציר: האם עוקבים רבים של נתניהו הם פיקטיביים: ממומצאים, שקריים, לא אמתיים? האם הפוסטים של נתניהו זוכים לחשיפה ענקית, תגובות ולייקים; בין השאר, הודות לקידום בתשלום של פוסטים ותקציב שנתי של מליוני שקלים? למה שהוא יעשה את זה, אם הוא באמת עושה את זה? בגלל ההטיה הקרויה: 'הוכחה חברתית'…

עודכן ב- 20 באוקטובר 2025

דני וידיסלבסקי הוא בעל תואר שני בשיווק. הוא הבעלים והמנכ"ל של ‏וידיס שירותי ניהול בע"מ‏.

בסדרת מאמרים זו הוא מנתח את שיטות השיווק של בנימין נתניהו - שהוא הפוליטיקאי המיומן מכולם בשימוש בכלים שיווקיים - כמקרה בוחן להמחשת עקרונות השיווק הנכון.

זהו מאמר שני מתוך שניים על הטיית התפיסה: 'הוכחה חברתית'. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: הוכחה חברתית, ללכת אחרי הרוב.

*  *  *

*  *  *

כמה נתונים וכמה נקודות למחשבה: ע"פ פרסומים בתקשורת, בעמוד האינסטגרם של בנימין נתניהו, עדכני ל- 2019, 47% מהעוקבים הם מתחת לגיל 21. אם הדבר נכון, האם יכול להיות שהמוני בני הנוער והילדים בישראל החליטו, שפוליטיקה זה הנושא הסקסי ביותר באינסטגרם? או שאולי הם העמיקו באג'נדה של נתניהו והתחברו אליה? או שהם מרגישים שיש להם עם נתניהו שפה משותפת, כמו עם: סטטיק, בן אל, עומר אדם, ואולי דודו פארוק?

עוד נתון לפי פרסומים מ- 2019: 43% מהעוקבים אחרי הדף של נתניהו היו אז ברזילאים... יכול להיות שמאות אלפי ברזילאים החליטו ללמוד עברית לאחרונה? או שהבחירות לכנסת בישראל מרגשות אותם, יותר מאליפות דרום אמריקה בכדור רגל?

תחשבו על זה: לפי כתבה באתר 'דה מרקר', רק 33% מהעוקבים אחרי הדף של נתניהו היו מישראל. אתם קולטים? שליש. כל השאר, אינם דוברי עברית ואינם גרים בישראל. אז למה נתניהו כל כך מעניין אותם?

חוקרת האינטרנט מהמחלקה לסוציולוגיה ד"ר ענת בן דוד, גילתה במחקר שלה, שבשונה מדפים של פוליטיקאים אחרים, לנתניהו יש את המספר הגבוה ביותר של משתמשים, שמגיבים רק בעמוד שלו, ולא מגיבים בדפים אחרים; וגם את המספר הגבוה ביותר של מגיבים חד פעמיים.

לעמוד הפייסבוק הפרטי של נתניהו בעברית יש 2.3 מליון עוקבים. אבל משום מה, בבדיקה שנערכה נתגלה, שרק 48% מהעוקבים של נתניהו הם מישראל. אחרים הגיעו ממדינות כמו אינדונזיה, ארצות הברית, מקסיקו, קולומביה ואפילו תוניס.

מה כל זה אומר לנו?

קודם כל, בשורות עצובות: למרות שמדברים במקומותינו על שלום עם אינדונזיה, כנראה שהמוסלמים באינדונזיה ובתוניס, לא ממש עפים עלינו; ולמרות שאנחנו יריב נוח למשחקים בכדור רגל, תושבי מקסיקו, ברזיל וקולומביה לא יצאו להפגין למען נתניהו, ישראל או העם היושב בציון. אז מה כן?

• האם עוקבים רבים של נתניהו הם פיקטיביים: ממומצאים, שקריים, לא אמתיים?
• האם הפוסטים של נתניהו זוכים לחשיפה ענקית, תגובות ולייקים; בין השאר, הודות לקידום בתשלום של פוסטים ותקציב שנתי של מליוני שקלים?

למה שהוא יעשה את זה? מה יוצא לו מזה? בשביל מה זה טוב לו?

הצורך שלנו ב'הוכחה חברתית'

אז ככה: זה סוד השיווק השביעי של נתניהו: הצורך בהוכחה חברתית. אפשר לדבר על הוכחה חברתית (Social Proof) יום שלם, ועדיין לא נכסה אפילו גרגיר מהנושא. אבל בגדול, מדובר בתופעה פסיכולוגית שבה אנשים מניחים, כי פעולות של אנשים אחרים משקפות התנהגות שנכונה למצב נתון. משמע, ככל שאנשים רבים יותר מתנהגים בדרך מסוימת, אחרים מניחים שזו ההתנהגות הנכונה ביותר; ואם אני רוצה לשרוד ולהצליח, עדיף שאעשה את מה שכולם עושים; או לפחות את מה שאני חושב שכולם עושים...

בטח שמתם לב שכשיש מסעדה מלאה באנשים - וצריך להירשם ולהמתין בתור, כדי לזכות ולאכול בה - ולידה יש מסעדה שאין בה כמעט אף אחד, רוב האנשים יחשבו, שבגלל שהמסעדה המלאה - מלאה, זו ההוכחה שהיא טובה יותר; ולכן, עדיף לחכות בתור כדי לאכול בה.

האם זה אומר שהיא באמת יותר טובה? ממש לא! אבל זה אומר שבראשם של כמעט כל האנשים, הרוב קובע. אפילו אם הרוב בוחר דברים שמזיקים לו.

כמו שראינו, הוכחה חברתית יכולה להיות אמתית: סועדים אמתיים במסעדה, לקוחות אמתיים שנתנו לכם משובים; או שהיא יכולה להיות שקרית: זיוף מספר העוקבים, יצירה מלאכותית של ציפיות ותגובות... מבחינת האדם הפשוט שנחשף לדברים, אין לו מושג מה נכון ומה לא. מה אמתי ומה שקרי. הוא רק מודע לזה, שאם אנשים רבים תומכים במסעדה, באפליקציה בזמר או בפוליטיקאי, כנראה שזה הדבר שנכון לעשות!

[להרחבה בנושא 'הוכחה חברתית', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לתוכן העניינים של סדרת המאמרים על סודות השיווק של נתניהו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שיווק הלכה למעשה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• תוכן העניינים של סדרת המאמרים על סודות השיווק של נתניהו.
• אוסף המאמרים על שיווק הלכה למעשה.
• אוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• הרחבה בנושא 'הטיית תפיסה'.
• הרחבה בנושא 'התנהגות קולקטיבית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הוכחה חברתית: ללכת אחרי הרוב…, ייצור ידע, 30/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), התנהגות קולקטיבית, ייצור ידע, 17/7/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), הטיות בתפיסה (הטיות קוגניטיביות): כשלי החשיבה שלנו…, ייצור ידע, 4/11/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.